#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נד.
מדוע גזרו חכמים חזרת טומאה ישנה בכלי מתכות ומה הנפק""מ
בין הטעמים? "	"למ""ד שרק בטומאת מת
גזרו, משום גדר מי חטאת, שאין לך אדם ממתין ז' ימים אלא שוברם ותשתכח תורת מי חטאת. למ""ד שלכל הטומאות
גזרו, לאביי גזירה שמא לא יקבנו בכדי טהרתו ולרבא גזירה שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה לה. איכא בינייהו דרצפינהו
מרצף כלומר הדיקן ושברן כולן. ופירש רש""י שמא לא יקבנו ליכא ושמא יאמרו איכא, ואיכא דאמרי שמא לא יקבנו
איכא שמא יאמרו ליכא דהא מינכר עשייה שנתחדש כולו, ופירוש זה נראה לרש""י."	שבת טז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נה. המניח כלים תחת הצינור לקבל בהם מי גשמים. באיזה אופן ומדוע 1) לכו""ע
הוו שאובים 2) לכו""ע לא הוו שאובים 3)
נחלקו 4) באיזה צינור ובאלו כלים
מיירי?"	"1) כשהניחם בשעת קישור עבים ולא נתפזרו העבים ולא שכחם. וכן אם שכחם דהואיל ומתחלה לכך נתכוין לא בטלה מחשבתו בשכחתו.<br>2) כשהניחם בשעת פיזור עבים, דליכא גילוי דעתא.<br>3) כשהניחם בשעת קישור עבים ונתפזרו ושכחם וחזרו ונתקשרו, ב""ה סברי בטלה מחשבתו דכי נתפזרו אסח דעתיה דסבר לא ירדו גשמים עוד, וב""ש סברי לא בטלה מחשבתו.<br>4) בצינור שקבעו ולבסוף חקקו ואפילו בכלי אבנים וכלי אדמה וכלי גללים שאינם כלים לענין קבלת טומאה הוו כלים לענין שאובים. אחד כלים גדולים, ואחד כלים קטנים ופירש רש""י דלא אמרינן דלא חשיבי, והתוס' (ד""ה אחד) פירשו אחד כלים גדולים שמרוב גודלם אין מקבלים טומאה ואחד כלים קטנים שמרוב קוטנם אינם מקבלים טומאה."	שבת טז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נו. גזרו על בנות כותים שיהיו נדות מעריסתן 1) מדוע גזרו 2) מדוע הוצרכו
לגזור לר""מ דחייש למיעוטא 3) מדוע גזרה זו וגזירת בנות גויים למ""ד שגזרו שיהו נדות חשיבי שתי
גזירות? "	"1) למ""ד גרי אמת שחששו אולי ראתה נדה, דקטנה בת
יומא מטמאה בנדה מ'ואשה' וכותים אין דורשים מדרש זה וכשרואה אין מפרישים אותה. וכתבו התוס' (ד""ה אף) שלמ""ד גרי אריות גזרו כדי שלא יטמעו בהן.<br>2) משום דדמי לחזקה ורובא דלא
ראתה, דמסתמא עם יציאתה לעולם לא ראתה ואוקמי אחזקה, וסמוך רובא לחזקה ואיתרע ליה מיעוטא והוה ליה מיעוטא
דמיעוטא ולא הוה חייש רבי מאיר אי לאו דגזרו ליה בי""ח דבר.<br>3) למ""ד גרי אמת שטעם
הגזירה בבנות כותים לא שייך בבנות גויים. למ""ד גרי אריות משום דאי גזרו בגויים הו""א משום דאדוקי
בע""ז טפי אבל בנות כותים לא, ואי גזרו בכותים משום דרגילים ושייכי גבי ישראל מגויים אבל בנות גויים
לא."	שבת טז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נז.
תנן כל המטלטלים מביאים את הטומאה בעובי המרדע 1) לר""ט
מדוע הלכה זו מקופחת 2) לר""ע מה פירוש המשנה? "	"1) לר""ט היתה שאלה על איכר שעבר ומרדעו על כתפו
ואיהל צדו אחד על הקבר, ולרש""י טמאוהו לאיכר טומאת ערב משום שנגע במרדע שהוא אב הטומאה ונעשה ראשון, והשומע
טעה לומר שעשאוהו לאיכר אב הטומאה לטמא ז'.<br>והתוס' (ד""ה ששמע) פירשו שטמאוהו לאיכר טומאת ז' משום טומאה בחיבורים, והשומע טעה שמשום אהל טמאוהו ולכן שנה כל
המטלטלים מביאים טומאה לטמא כל אשר תחתיו משום אהל בעובי המרדע.<br>2) רש""י פירש שכל
המטלטלים שהיקפם טפח גזרו מדרבנן טומאת ז' על האדם הנושאן שטמא בו טומאת מגע מן התורה, גזירה היקפו משום עוביו,
דאל""כ כיון שאתה מטמאו טומאה דאורייתא להצריכו הערב שמש והוא לא נגע במת יסבור שמשום אהל אתה מטמאו ומשום
שיש בהיקפו טפח ואתי למימר באהל גמור נמי טומאת ערב.<br>והתוס' פירשו שכל המטלטלים שהיקפם טפח גזרו מדרבנן טומאת ז' על האדם הנושאן אפילו
היכא דלא שייך טומאה בחיבורים שטמא רק טומאת ערב מהתורה, וגזרו שיטמא ז' כדין אהל כיון שיחשבו שהוא טמא מדין אהל
ויטעו שאין באהל אלא טומאת ערב <sup>לח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לח.  והרשב""א הביא את
פירוש הרמב""ן שטמאוהו משום אהל, ואף שנושאו גם במגע טמא ז' דס""ל דאמרינן חרב הרי היא כחלל גם
בפשוטי כלי עץ, משום אהל צריך הזאת ג' וז' והנזיר מגלח עליו.</span>"	שבת טז: - יז. ותוס'		
